סולל-בונה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז מרכז

החלטה

לפני בקשת התובעת לעיון בתיק המקרקעין המתנהל אצל הנתבעת.

הנתבעת התנגדה.

במסגרת תצהיר גילוי המסמכים נטען לחיסיון. בהמשך נטען להעדר רלוונטיות ולהכבדה עד כדי "מסע דייג" כמו גם הצורך להגן על פרטיותם של צדדים שלישיים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מוצאת להורות כדלהלן :

א. מקום בו הבהירה התובעת כי היא מוכנה להגיע למשרדי הנתבעת לצורך עיון בתיק וצילום מסמכים רלוונטיים לשיטתה, דומה כי עיקר ההכבדה נופל לפתחה של התובעת. איני סבורה כי מקום בו כל שעל נציגי הנתבעת לעשות, הוא להיות נוכחים במקום שעה שנציג התובעת מעיין בתיק, יש לראות בכך כדי הכבדה יתרה על הנתבעת.

ב. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים, כולם או חלקם. איני מוצאת כי זהו השלב לחסום את דרכו של מי מן הצדדים להעלות טענות באשר להעדר רלוונטיות של מסמך כלשהו, ובלבד שהדבר יעשה ביחס לכל מסמך פרטני תוך שניתנת לכל אחד מן הצדדים האפשרות להעלות טענותיו .

שלילת האפשרות מן התובעת לטעון כי מסמך זה או אחר הוא רלוונטי להליך שבפני, אך מחמת הודעתה של הנתבעת על כך, היא גורפת ובלתי סבירה.

נהיר כי אין במתן ההיתר לעיון וצילום מסמך זה או אחר, כדי היענות או קבלת טענה כלשהי של מי מן הצדדים, או כדי מתן להרחבת חזית. יחד עם זאת, מקום בו טענות הנתבעת במסגרת התגובה לבקשה הן כה כלליות, ועוסקות לכאורה (כפי שנטען בתגובה עצמה) במאות מסמכים, אשר לשיטתה של הנתבעת אינם רלוונטיים, אין מקום לקבל, מקדמית וקודם בדיקה, את אותה טענה באופן גורף.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לכך שהגישה, ככל שהדבר נוגע לגילוי מסמכים, הינה מקלה מאוד ומטרתה להביא בפני בית המשפט, בסופו של יום, את הנתונים העובדתיים והרלוונטיים בכללותם. נוכח כך, יש לכאורה מקום להתיר למבקשת לעיין בתיק המנהל, תוך שמירת טענות כל צד, בהמשך.

ג. השאלה המהותית היחידה אליה נדרשתי היא שאלת השפעת גילוי המסמכים על זכויותיהם של צדדים שלישיים, דהיינו חברות יסעור וכלל.

עיון בנספח 16 לכתב התביעה, הוא הסכם הפשרה שבין התובעת לבין יסעור ואזורים , מלמד על התחייבותה של יסעור לשתף פעולה עם התובעת , ככל שיידרש לעניין ההליך שבפני (בעניין זה ראה סעיף 5 להסכם הפשרה). בנוסף, נתתי דעתי בנושא זה לקיומו של הסכם השכירות שבין התובעת לבין כלל ויסעור ( מיום 16.9.1997) והשלכותיו.

נוכח כך , איני מוצאת לקבל את הדרישה כי עיון בתיק המנהל, ככל שהדבר נוגע לחברת יסעור, יש בו כדי פגיעה בזכויותיה של אותה חברה.

אך מחמת הזהירות, אני מוצאת להורות כי קודם מתן החלטה סופית בבקשה זו לגופה, תועבר הבקשה המקורית, כמו גם תגובת המנהל והחלטתי זו לידי חברת כלל במסירה אישית עם אישור מסירה. תגובתה של חברת כלל תוגש בתוך 7 ימים ממועד המצאת המסמכים על ידי המבקשת. (תשומת לב הצדדים כי הסכם הפשרה הוא בין התובעת לבין חברות יסעור ואזורים).

העדר תגובה ייחשב כהסכמה.

עוד נהיר ומובהר לצדדים כי עיון וצילום המסמכים ייעשה על ידי ב"כ המבקשת לצורך ההליך שבפני ולצורך כך בלבד.

ב"כ המבקשת יבצע מסירה של המסמכים שנמנו בהחלטתי זו לידי כלל בתוך 10 ימים מהיום.

כנגד קבלת תגובה או בחלוף המועדים הנקובים, לפי המוקדם, תינתן החלטה.

נקבע לת.פ. ליום 7.3.12

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.